ה"ניצן"- סופה של ספינה

פורסם ב: כל הכתבות, תת מימי | 5

שנת 2012 תיזכר כשנה מרגשת במיוחד עבור עולם הצלילה הישראלי.

התחושה היא שחלה התעוררות מסויימת בענף לאחר שנים של "צלילה" (משחק מילים שכזה). אחד הסמלים הבולטים להתעוררות הענף הוא פרוייקט הטבעתה של ספינת הדייג "ניצן" והפיכתה לאתר צלילה מול חופי אכזיב בצפון המדינה.

כאן תוכלו לראות סרטון שצילמתי על סיפון ה"ניצן" בחודש יולי 2012,  חודשים ספורים לאחר הטבעתה:

Nitzan wreck from Hagai Nativ on Vimeo.

Diving to the "Nitzan" shipwreck laying at 27m underwatet near Achziv beach

 הפרוייקט הוא תולדה של שיתוף פעולה מסובך בין רשות הצלילה וההתאחדות הישראלית לצלילה מצד אחד, ורשות הטבע והגנים (רט"ג) וחיל הים מצד שני. הצד הראשון רוצה ליצור מוקדי משיכה ועניין בים התיכון לצוללים ודגים ובכך לדחוף קדימה את תיירות הצלילה בים תיכון, במיוחד לאור "סגירתה" של סיני בפני תיירים וישראלים בפרט בעוד הצד השני (רט"ג) רוצה לשמור על הטבע ע"י מינימום הפרעה של האדם וחיל הים מעוניין לשמור על "מים פתוחים" ללא מכשולי ניווט (כגון ספינות טבועות) באיזור החוף הרדוד.רשות הטבע והגנים, סירת הפיקוח

מלבד שיתוף פעולה והרבה ביורוקרטיה, נדרש מימון לפרוייקט שכזה והוא מתחיל מגיוס כסף לקניית הספינה מבעליה (את רשימת התורמים הארוכה לא אפרט כאן) וממשיך דרך הרבה שעות עבודה וציוד ועוד אין ספור מטלות שצריך לבצע לפני הטבעתה של ספינה על פי התקנות של איכות הסביבה (להבדיל מספינה שטובעת בנסיבות טראגיות יותר). למרבה ההפתעה, בסיפור שלנו, כל הגורמים חברו יחדיו והתנאים להטבעתה של ה"ניצן" הבשילו ונשאו פרי. הספינה כאמור, טובעה.

רט"ג החליטו להטיל עליי את המשימה של תיעוד יום הצלילה אל הספינה הטבועה והצלחנו , לאחר מכשולים רבים, לתאם מועד בו נרד לצלול. הים היה שקט ורגוע, אך ים תיכון, גם כשהוא נראה טוב מלמעלה, עלול לאכזב במבחן הראות מתחת למים. נושא שחשוב מאוד לצילום תת ימי מוצלח, במיוחד לצילום של ספינה גדולה. לאכזבתנו, הראות באיזור הספינה היתה של כ-10 מטרים, מה שלא איפשר תצלום טוב של גוף הספינה מבחוץ, אך בהחלט איפשר צילום וידאו של מדורי הספינה הפנימיים, כמו שניתן לראות בסרטון המצורף מעלה.סיפון ה"ניצן"

כאמור, משימתי היתה לתעד את יום הצלילה ולספק לרט"ג תמונות מעל ומתחת למים, כולל וידאו, כדי שיוכלו לפרסם בעיתונות ולשימושם השוטף במצגות, עלונים וכו'.

כאשר נדרשים לצלם גופים גדולים מתחת למים, הבחירה הטובה ביותר היא עדשת פישאיי. עדשה זו מאפשרת לצלם סצנה רחבה מקרוב וכך להקטין את כמות המים בין המצלמה לאובייקט. מאחר ומתחת למים אין אפשרות להחליף עדשות ומה שיש עליך זה מה שאיתו תצלם, יש להבין היטב מה הולכים לצלם ולבחור את העדשה המתאימה לכך. הבחירה שלי אם כך, היתה עדשת פישאיי 10.5 מ"מ צמצם 2.8 שאני כל כך אוהב לצילום התת ימי.

מבחינת תאורה, גם כאן הים לא עושה הנחות ועל מנת להחזיר את הצבע הנאבד עם העומק, או במקרה של ספינות, הארת המדורים הפנימיים והחשוכים של הספינה, יש להגיע עם תאורה מהבית. מאחר וצילמתי גם וידאו וגם תמונות, הרכבתי זוג מבזקי DS125 של איקלייט לצילום תמונות ופנס תאורה קבועה  בעוצמה של 2800 לומנס, לצילום הוידאו.

כל המערכת שוקלת לא מעט ודי מגושמת מחוץ למים, אך מתחת למים, בעזרת שני מצופי איזון קטנים, ניתן להחזיק אותה על קצה הזרת.

על המצלמה ה"יבשה", זו שלא נכנסת למים, הרכבתי עדשת 16-35 צמצם 4 של ניקון ועטפתי במעיל נגד שפריצים (במהלך השייט הלוך וחזור עלולים להיות שפריצים) של חברת קאטה מדגם E-702. העדשה מאפשרת לי לצלם סצינות רחבות מחוץ למים, כמו אנשים על הסירה  ונוף וגם לבצע זום לאורך מוקד נורמאלי לצילום תמונות עם אופי יותר פורטרטי והתמקדות בפרטים.

אני חייב לציין שזכיתי להגשים חלום קטן שהיה לי כבר כמה שנים בתור צלם תת מימי:  לצלם כחלק מעבודתי כצלם תת מימי עבור גוף כמו  "רשות הטבע והגנים". ואם זה לא מספיק, זכיתי לבצע את יום הצילום עם האקולוגית הראשית של הרט"ג, ד"ר רותי יהל, הפקח האזורי של הרט"ג, אייל מילר ובנוסף לכל זה, בן הזוג שלי לצלילה היה רוני ברק, האחראי על הטבעת הספינה בכבודו ובעצמו ועוד צללו איתי האיש אותו אין צורך להציג בעולם הצלילה: בועז מייזל (אוטוטו ד"ר בועז מייזל)! ושבי רוטמן, חוקרת מאוניברסיטת ת"א.

עם חבורה שכזו, אפילו הראות הלא כל כך טובה באותו יום לא הצליחה להרוס את מצב הרוח.

אני בטוח שבעתיד אוכל לשתף אתכם בימי צלילה מעניינים נוספים עבור "רשות הטבע והגנים".

צפו במצגת תמונות מאותו יום:


"Nitzan" shipwreck – Images by Hagai Nativ

5 Responses

להגיב על אורי מגנוס לבטל

האימייל לא יוצג באתר.