עריכת תמונות שצולמו מתחת למים

פורסם ב: טיפים וטכניקה, כל הכתבות | 0

רבים שואלים אותי כיצד אני עורך את תמונותיי, אז כדי לחסוך לי את המצאת הגלגל כל פעם מחדש, ארכז כאן כמה טיפים שימושיים שיסייעו לכם להגיע לתוצאה הרצויה עבורכם.

ראשית, לפני שמגיעים לשלב העריכה, חשוב שתוצר הגלם יהיה ברמה הגבוהה ביותר האפשרית, לכן עשו לעצמכם טובה וקיראו כל מה שאתם יכולים על צילום מתחת למים כמו את הספר של דני וויינברג "עין הדג", שננו את הטיפים שלי לצילום תת ימי ופנקו עצמכם בקורס צילום תת ימי כמו שבועז סמוראי מעביר שיתן לכם את הרקע הדרוש להפקת תמונות מרהיבות תוך שמירה על הבטיחות שלכם ושל הסובב הימי.

מה זה RAW? למה לי לצלם בו?

בקצרה, קובץ RAW הוא כל המידע הנקלט מהחיישן בזמן הצילום והוא מאפשר לנו לבצע עריכה הפיכה על התמונה. זהו אינו קובץ תמונה ולכן לא ניתן לראותו בתוכנות שלא יודעות להציגו ולא ניתן להדפיס אותו ישירות. הקובץ גדול יותר בנפחו מקובץ JPG באותה הרזולוציה ולמעשה מחייב עריכה וייצוא לפורמט קובץ תמונה כדי להעלות אותו לאינטרנט או להדפיסו.

נצלו את מירב הגמישות שהמצלמה שלכם מאפשרת!

בכל הקשור לצילום ההמלצה שלי היא לצלם ככה שתישאר לכם מירב הגמישות לעריכה במחשב. הסיבה היא לא בגלל שאנחנו לא יודעים לצלם ומוותרים מראש על הפקת תמונה טובה במצלמה, אלא בגלל שכמו שהסברתי במספר כתבות בנושא, המים משמשים למעשה כפילטר כחול שהשפעתו גדלה ככל שאנחנו מתרחקים מהאובייקט ובין המצלמה לנושא הצילום יש יותר מהם. המרחק משפיע גם על הניגודיות בתמונה הסופית אך בעיקר על איזון הלובן או ה-White Balance. כדי שנוכל לתקן את האפקט שמשתנה בין תמונה לתמונה ולהגיע לצבעים הרצויים והנעימים לנו, כדאי לצלם קבצי RAW המאפשרים את מרבית הגמישות בעריכה ללא פגיעה באיכות הקובץ ובצורה הפיכה. הדבר מצריך נפח דיסק גדול יותר ותוכנת עריכה מתאימה אבל למי שממילא משקיע בציוד צילום תת ימי זה נראה כהשקעה זניחה ביחס לשאר הציוד וכזו שכדאי לבצע אותה בשלב מוקדם.

אם המצלמה שלכם לא מאפשרת צילום RAW או שהדבר מסרבל מאוד את השימוש בה, ההמלצה שלי היא לצלול עם לוח לבן (סנפיר לבן גם עושה את העבודה) ולכייל את האיזון הלבן באופן ידני בכל צלילה, בכל שינוי עומק של מעל שני מטר ובכל השתנות של מרחק האובייקט מכם, או לחלופין ללמוד את טמפרטורת הצבע הרצויה ולכיילה במצלמה בסולם קלווין. מצלמות מסויימות מאפשרות לצלם במצב מוגדר מראש "תת ימי" עם ציור של דג בדרך כלל. מצב זה למעשה משנה את  איזון הלובן של המצלמה ומדמה כאילו צוללים עם פילטר אדום. מצב זה לא מומלץ לצילום עם פלאש.

אוקי, הגענו הביתה אחרי צלילה מוצלחת עם מלא חוויות ואפילו זכרנו לכייל את המצלמה ולכוונה לפי ההמלצות שלמדנו. מה עכשיו?

ישנן מספר תוכנות עריכה ולכל אחד ההעדפה שלו בהתאם לצורת העבודה וההרגלים שלו. אני עובד עם תוכנה של Adobe הנקראת Adobe Camera Raw או בקיצור ACR שלמעשה זהה ללייטרום במנוע העיבוד וביכולות אך שונה ממנה בממשק המשתמש. אנסה לתת כמה כללי אצבע שיאפשרו לכם לעבוד בצורה יעילה בכל אחת מהתוכנות. למי שלא רוצה להשקיע בתוכנות שעולות כסף, יש גם כמה חינמיות דוגמת Faststone, או תוכנות בסיסיות המסופקות עם המצלמה.

עריכת תמונות תת ימיות
מסך העריכה הראשי של תוכנת Adobe Camera Raw
סדר פעולות:
  1. פורק את כל התמונות מהכרטיס למחשב (תוך שאני מגבה את חומר הגלם בכונן אחר בזמן הפריקה) בתיקיה הכוללת את התאריך בפורמט yyyymmdd
  2. פותח את הסייר (Browser) של תוכנת אדובי הנקרא Bridge ונכנס לתיקיה אותה פרקתי
  3. עובר על התמונות על ידי לחיצה על מקש הרווח לצפיה על מסך מלא ועובר על התמונות עם החיצים
  4. מוחק את כל התמונות המטושטשות והלא מעניינות או אלו שלא ניתן להציל בעריכה. (מספרם של האחרונות ירד ככל שתצברו נסיון) תוך כדי סינון ראשוני זה אני מסמן לעצמי את התמונות הטובות ביותר מהצלילה ואלה שארצה להמשיך ולעבד אותן בשלב הבא על ידי לחיצה על מספרים 1-5 וסימון התמונות בכוכביות
  5. חוזר למסך הסייר על ידי לחיצה על יציאה (Esc)
  6. פותח את התמונות הנבחרות בלבד בתוכנת העריכה ACR על ידי בחירה של התמונות שסימנתי בכוכביות בלבד דרך פילטר הסינון בצד ימין למעלה של מסך הסייר, Ctrl+A, קליק ימני בעכבר ו- Open in Camera Raw
  7. עובר על כל תמונה ומבצע שינויים כנדרש. זהו למעשה השלב העיקרי ועליו נרחיב מייד
  8. כתלות בצורך, שומר את השינויים שביצעתי לקובץ ה-RAW או מייצא את התמונות לפורמט JPG
הרחבה על שלב -7- עיבוד תמונה:

ניתן לערוך תמונה בכמה רמות בהתאם לאיכות הקובץ הגולמי ובהתאם לסטנדרט שלנו. אפשר לערוך שינויים כלליים על כל התמונה ואפשר לעבוד על איזורים נבחרים בתמונה. כרגע נדבר על עריכה לפי הרוב המוחלט של תמונות שיוצא לי לעבוד עליהן וזו עריכה כללית (לא לפי אזורים) של חיתוך, בהירות וחשיפה, ניגודיות וצבע.

  • חיתוך (Crop) – כלי החיתוך מאפשר לך למסגר את הנושא בצורה שונה מזו שצילמת במקור. ניתן לבצע חיתוך אנכי לתמונה שצולמה בצורה אופקית או להפך, ניתן ליישר תמונה או למסגר את הנושא בצורה צפופה יותר בפריים.
  • בהירות וחשיפה (Brightness – Exposure) – פקד הבהירות מאפשר לך לבצע שינויים בבהירות התמונה. ברוב הפעמים, תמונות תת ימיות נוטות להיות בחשיפת יתר ונראות טוב יותר לאחר שלוקחים את הפקד שמאלה לכיוון חשיפה החסר. ככל שתתאמנו יותר ותדעו כיצד לחשוף נכון, תצטרכו לשחק פחות עם פקד הבהירות.
  • ניגודיות (Contrast) – מתחת למים התמונות יוצאות לרוב חסרות קונטראסט. ברוב המוחלט של הפעמים אני לוקח פקד זה ימינה ביחס ישר למרחק מהאובייקט אותו צילמתי עד לתוצאה קונטראסטית שלא פוגעת בחוויה הכללית ולא מעלימה יותר מידי פרטים חשובים באזורים הכהים. חוץ מפקד זה, ישנם פקדים נוספים המאפשרים לשלוט על רמת הבהירות של האזורים הבהירים בתמונה ורמת בהירות של אזורים כהים או מוצללים בתמונה. כדאי לשחק גם איתם ולראות איך הם משפיעים על התוצאה.
  • צבע – בקטגוריה זו נכללים פקדי איזון הלובן (Temp.-Tint) הגוון (Hue) והרוויה (Saturation). איזון הלובן (על שני פקדיו) הוא המעניין יותר ואיתו נשחק עד לקבלת הגוון הרצוי כדי להגיע לתוצאה נעימה לעין. אחת האפשרויות המועדפות עליי היא להשתמש בכלי הפיפטה  כדי לדגום את איזון הלובן מנקודה מסויימת בתמונה ולאזן אותה לפיו. כללי האצבע לשימוש בכלי זה הם לדגום ממקומות בתמונה שהם או לבנים או אפורים או שחורים. גם דגימה מקרקע חולית מביאה לתוצאות יפות ככל שהחול בהיר יותר וקרוב למצלמה או לאובייקט המרכזי בתמונה. לאחר שדגמנו עם כלי הפיפטה והגענו לתוצאה מסויימת, ניתן לשחק עוד עם פקדי איזון הלובן למיטוב התוצאה.

לאחר שסיימנו לערוך את התמונה בתוכנה של קבצי ה-RAW, ניתן לייצא אותה ל-JPG, להוסיף לה חתימה ולכווץ אותה לצורך שליחה במייל או רשתות חברתיות.

ומה עם בקסקטרס? (חלקיקים מחזירי אור מורחפים בתמונה המופיעים בעיקר בצילום עם פלאשים)

ברוב התמונות שתצלמו יהיה בקסקטרס ברמה כזו או אחרת כתלות בצלילות המים וכמות החומר המרחף במים, בציוד איתו אתם משתמשים וביכולת שלכם להמנע מהופעתו בשלב צילום התמונה.

אם לא הצלחתם למנוע את הבקסקטרס יש לכם שתי אפשרויות:

  1. לחיות איתו בשלום
  2. לנקות אותו

אפשר לנקות אותו ברמה מסויימת בתוכנת העריכה לקבצי ה-RAW על ידי כלי הסרה נקודתית (Spot removal)  ואז אנו מרוויחים את כל היתרונות של עריכה על תמונת RAW, אך הכלי היעיל ביותר להסרת בקסקטרס נמצא דווקא בפוטושופ ולשם כך עלינו לייצא את התמונה אליו. ניתן לעבוד על תמונת RAW בתוך הפוטושופ אך לא ניתן לשמור את העריכה על קובץ ה-RAW ויש לבצע ייצוא של הקובץ ל-PSD, TIFF, JPG או כל פורמט אחר שנבחר כדי לשמור את העריכה הכוללת את הסרת הנקודות. הכלי היעיל בפוטושופ הוא מברשת ריפוי נקודתית (Spot healing brush tool)  ומומלץ לעבוד איתה במצב מודעות לתוכן (Content Aware) לכוון את גודלה והרגישות שלה על ידי קליק ימני ולעבור איתה על הנקודות בתמונה שרוצים להסיר.

זהו.

נראה שסיימנו.

עכשיו רק להוסיף חתימה ולשתף את כולם בחוויה!

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.