בלוג צילום תת מימי מאת חגי נתיב
ניה היא טכניקת אימון ואורח חיים, המשלבת אימון גופני דינמי, ביטוי עצמי והנאה. הטכניקה משלבת תנועה ורעיונות הבאים מקשת גדולה של דיסציפלינות תנועתיות. ניתן למצוא בה את החן והזרימה שבאמנויות הריקוד, את התנועה החזקה והמתפרצת שבאמנויות הלחימה ואת ההקשבה לגוף והמודעות מאמנויות הריפוי.
השאלה הזו ממלאת חלק חשוב מחיינו בחודשי הקיץ החמים בארץ, כשכל מה שמפריד בינינו לבין טבילה נטולת דאגות בים זה החשש, או יותר נכון לאמר, החרדה שלנו מצריבת המדוזה… לפעמים נדמה שאנו מעדיפים לפגוש נחש על היבשה מאשר להתקל במדוזה … נמשך
לפני מספר ימים קיבלתי טלפון מסטודנטית לעיצוב אומנותי המבקשת לצלם את פרוייקט הגמר שלה (שהוא קולאז' מלא בפרטים קטנים) ולהדפיסו בגודל של שני מטר על מטר וארבעים. בנוסף, היא אמרה לי שידיד שלה צילם את העבודה במצלמת D80 ויצא על הפנים…
הקולאז' המקורי בגודל של מטר על שבעים, מה שנקרא- גליון. המשימה שלי היתה לצלמו בצורה כזו שאפשר יהיה להדפיסו בגודל של כשני מטר לרוחב וכמטר וארבעים לגובה כשמרחק הצפיה עומד על כמטר אחד. ז"א שהרזולוציה הסופית של הקובץ צריכה להיות גבוהה. כמה גבוהה? מייד נדע.
חשופיות ים (שם מדעי: Nudibranchia) הן רכיכות תת-מימיות ממחלקת החלזונות. לסדרה זו שייכים יותר מ-3,000 מינים. השם המדעי של הסדרה נגזר מהמילה הלטינית nudus שפירושה "חשוף" ומן המילה היוונית brankhia שמשמעותה "זימים".
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה של הגעת מינים חדשים לים תיכון, ובכללם חשופיות רבות. תופעה זו נקראת הגירה לספסית והיא מתארת הגעה של בע"ח וצמחים ימיים מים סוף, דרך תעלת סואץ, שהיא נתיב שייט מעשה ידי אדם (התעלה תוכננה ע"י המהנדס והיזם הצפתי פרדיננד דה לספס ומכאן שם ההגירה) אשר נפתחה בשנת 1869.
ישנם פרמטרים רבים שעלינו לחשוב עליהם בבואנו לבחור מצלמה תת ימית שתשרת את הצורך הצילומי שלנו ותענה על דרישותינו בצורה נאותה. במאמר זה אני מקווה לענות על שאלות רבות שנשאלתי בתקופה האחרונה ועל שאלות רבות אחרות שלא נשאלתי, מפני שאף אחד לא יודע לשאול אותן לפני שהוא מצלם מתחת למים.