מה זה ניה?

מה?! ניה?

כן. ניה.

מה זה?

ככה זה מתחיל…

ניה היא טכניקת אימון ואורח חיים, המשלבת אימון גופני דינמי, ביטוי עצמי והנאה. הטכניקה משלבת תנועה ורעיונות הבאים מקשת גדולה של דיסציפלינות תנועתיות. ניתן למצוא בה את החן והזרימה שבאמנויות הריקוד, את התנועה החזקה והמתפרצת שבאמנויות הלחימה ואת ההקשבה לגוף והמודעות מאמנויות הריפוי.

המוסיקה בשיעורי ניה היא חלק בלתי נפרד מהחוויה. היא נבחרת במודע במטרה ליצור קשת רחבה של תגובות גופניות ורגשיות, אשר מעצימות את החוויה ואת יכולתנו להרחיב את קשת התנועות שבה אנו לומדים להניע את גופנו. ניה מוכרת כיום בעולם כשיטה בטוחה בתחום סיבולת לב-ריאה. היא  מציעה שילוב מרתק לאימון הגוף והנפש בד בבד עם הנאה גדולה והתבוננות עמוקה פנימה. השיטה נוסדה בתחילת שנות השמונים כאשר החליטו קרלוס ודבי רוסאס מקליפורניה ארה"ב לקרוא תגר על שיטות הכושר המקובלות. כשהמוטו הרווח בחדרי הכושר היה – "אם לא סובלים, לא מרוויחים", הם התחילו לחפש דרכים הוליסטיות לשמירה על גוף בריא ובכושר.

אפשר לקוא עוד על שיטת ניה  באתר ניה ישראל.

למה אני כותב על ניה?

לפני מספר שבועות, ידידה שלי שאלה אותי אם אוכל לצלם שיעור ניה. (הידידה היא חני שדה. מורה לשיטת ניה בעצמה ותופרת ומשווקת בגדים שהיא מעצבת במיוחד עבור אנשים שרוקדים ניה. ה"רומן" בינינו החל לאחר שרצתה שאצלם לה קולקציית בגדים שהיא מביאה לארץ אך מסיבות שונות הצילום עוד לא יצא אל הפועל).

בטח, למה לא? מה רע בלצלם חבורת אנשים שמחים ורוקדים לצלילי מוזיקה טובה? ולא בתוך דיסקו חשוך ורועש…

הסכמתי.

מפה לשם מסתבר שמדובר בצילום של שיעור ניה המועבר ע"י בכירות ניה בעולם, דבי רוסאס (Debbie Rosas) – מייסדת וממציאת השיטה ו-ווינלי זיאב (Winallee Zieb)- מדריכת ניה בכירה, בביקור מיוחד שהן עורכות בישראל.

אני חייב להגיד שהחוויה שהיתה לי בצילום שיעור ניה היתה גדולה מאוד. קודם כל, האנשים יפים (זה אומר שהם מחייכים…) והם כולם זזים ורוקדים תוך שההנאה מתפרצת מהם החוצה ותופסת אותי כצלם בכל פינה בסטודיו. הסטודיו עצמו היה עם תקרה לבנה ורצפה לבנה, מה שיצר אווירה נקיה בתמונות והתאים לי למה שרציתי להעביר ולמה שלדעתי השיטה מדברת עליו.

לפני הצילום לא ידעתי בדיוק איך יראה הסטודיו אז נערכתי עם מערכת פלאשים נשלטת אלחוטית על חצובות. כשהגעתי למקום גיליתי סטודיו רחב ידיים, מואר כהלכה, לבן ברובו ומסודר. אידיאלי לצילום. הסטודיו הוא "הסטודיו של יעל" בקיבוץ משמר השרון.

פרסתי את הפלאשים לכל מקרה אך ידעתי שאני לא הולך להשתמש בהם אם לא יכבו לי את האור פתאום…

המקום הואר ע"י הרבה פלורסנטים וכדי לקבל את איזון הלבן (WB) הכי מדוייק דגמתי במצב ידני מקיר אפור בסטודיו. דגימת איזון הלבן באה רק כדי לתת לי נקודת התחלה טובה בעיבוד הקבצים במחשב. מאחר ואני מצלם ב-RAW, אני מתאים את איזון הלבן באופן סופי רק בתהליך פיתוח התמונה בתוכנת העריכה.

לצילום הגעתי עם שתי עדשות עיקריות: 16-35, לצילומים רחבים שיראו את חבורת הרוקדים, ו-50 מ"מ לצילומי חצי גוף המתמקדים ברקדן הבודד. מאחר ורציתי להראות בתמונות את התנועה במהלך הריקוד, כיוונתי את מהירות הסגר בעדשת ה-50 מ"מ  ל- 1/50: מהירות בה אני יודע שניתן להקפיא גופים הנעים במהירות איטית (פנים) ולמרוח גופים הנעים במהירות גבוהה (ידיים ורגליים). כמובן שהצלחת הצילום במהירות גבולית זו תלויה ביציבות הצלם ובמיומנויות העקיבה שלו ונושא זה דורש תרגול רב. למזלי אני כבר מתורגל בו ורוב התמונות הצליחו כמתוכנן.

בעדשת ה- 16-35 הרשיתי לעצמי לרדת למהירויות נמוכות אף יותר מכיון שמדובר באורך מוקד קצר יותר, ומאחר והאובייקטים לרוב קטנים יותר בפריים, דרושה מהירות נמוכה יותר על מנת שיבחינו במריחת התנועה.

עדשה נוספת שהיתה איתי היא הפישאיי 10.5 מ"מ של ניקון, בה השתמשתי לאפקים מיוחדים וזוויות אולטרא-רחבות.

לאחר הצילום, כל שנותר לי לעשות הוא לאחד בין התמונות משתי המצלמות, למחוק את התמונות הלא ראויות (פספוסים טכניים או תמונות שלא מחמיאות למצולם), לבצע להן עריכה מהירה ב-ACR ולייצא אותן כ-JPG חתום.

עוד באותו הלילה כל התמונות הועלו לאתר שלי ברזולוציה מלאה ולינק להורדתן נשלח ללקוח.

אתם מוזמנים לראות את כל התמונות במצגת הבאה (לינק לגלריה מופיע מתחת למצגת)

Nia@mishmar master class – Images by Hagai Nativ

ונסיים בתמונה קבוצתית… מוזמנים לשאול ולהגיב, כמו תמיד.