צלילה למשיית הזהב מקרקעית הים בנמל העתיק של קיסריה.
לאחר שהסערה (התקשורתית והאקלימית) חלפה, חזרנו לים להמשך עבודות חשיפת האוצר ומשייתו מן הים. הפעם היינו רק שלושה אנשים והרגשנו קצת נטושים בלי כל התקשורת והמצלמות שלה עלינו. כמו שהבטחתי בפעם הקודמת, ירדתי גם עם מצלמת סטילס וגם עם וידאו בכדי לתעד בצורה טובה ואיכותית את המתרחש מתחת למים גם בתמונות. הראות היתה מעט טובה יותר אך המים היו חלביים וקשים לצילום עקב הפחתת קונטרסט משמעותית כבר בטווחים הקרובים. הצילום היה דומה מאוד לצילום בתוך ערפל. למזלי, אני משתמש בעדשת פישאיי 10-17 של טוקינה המאפשרת לי לצלם מקרוב מאוד אובייקטים גדולים מאוד ובכך להפחית את כמות המים ביני לבין האובייקט המצולם ובכך להפחית את בעיית הקונטראסט הנמוך. דבר נוסף שבא לעזרתי הוא תאורה בדמות שני פלאשים DS125 של איקלייט על זרועות ארוכות ומתכווננות אשר בשימוש נכון, מפחיתות ואף מונעות את בעיית ההחזרים מהחלקיקים המורחפים במים (בקסקטרס, בלשון הצלמים התת ימיים). חידוש נוסף אותו בחנתי בצלילה זו הוא סלייב-פלאש מרוחק בדמות DS50 ישן שנתרם לי ע"י סטפן מרטינז. הסלייב-פלאש מאפשר לי לקבל תאורה אחורית ובכך להבליט ולהקפיץ את האובייקט מהרקע ולקבל תמונות יותר דרמתיות ומעניינות.
בתמונות הבאות ניתן לומר שכל הנוצץ- זהב!
כתיבת תגובה