שייט נודד. לא עוד מתכון.

פורסם ב: כל הכתבות, תת מימי | 12

Blue swimmer crab eating from Hagai Nativ on Vimeo.

זה די מדהים שרוב המידע שיש ברשת על הסרטן מהמין השייט הנודד (Portunus segnis) מגיע ממתכונים. אפשר לחשוב שהייעוד העיקרי שלו הוא מנה במסעדה.
כדי לשנות את פני הדברים, החלטתי לרכז כאן קצת מידע על השייט הכחול מכיוון יותר ביולוגי ופחות קולינארי…

 שייט כחול Portunus pelagicus- Blue swimmer crab
שייט כחול- Portunus pelagicus- Blue swimmer crab
  • סרטן השייט הנודד (באנגלית: flower crab, blue crab, blue swimmer crab, blue manna crab or sand crab ) הוא מין פולש (מין פולש הוא מין שהובא לאזור מחייתו החדש באופן ישיר ע"י פעולות האדם ושהצליח לבסס אוכלוסיה המתרבה וגדלה ללא התערבות נוספת) אשר הגיע לאזורנו מהאוקיינוס הפאסיפי בעזרת מי שיפוליים של אוניות סוחר ומאז הוא נפוץ באזורנו.
  • השייט הנודד הוא אוכל כל (Omnivore) ובעצם אוכל כל מה שהוא מצליח לתפוס בצבתותיו: צדפות, דגים, מאקרו-אצות וסרטנים אחרים מאותו המין.
  • גופו של הסרטן מגיע לרוחב של כ-25 ס"מ ללא גפיים/צבתות ויכול להגיע לאורך של חצי מטר ויותר עם צבתות פרוסות לצדדים.
  • ניתן למצוא את הסרטן מחופר בחול (מתחת למים) במשך רוב שעות היום, שם הוא אורב לטרף שיעבור בסביבתו כשרק עיניו מציצות החוצה. ניתן להסיק משמו שהוא בעל כישורי שחיה ואכן, רגליו של הסרטן הן שטוחות ודמויות סנפירים והוא שוחה הצידה במהירות מרשימה (ממש כמו דג) כשהוא מנפנף ברגליו האחוריות.
  • הסרטן משחק תפקיד מפתח בשמירה על אוכלוסיות עליהן הוא ניזון ובמקומות בעולם בהם היה צייד-יתר של המין, התפתחו בעיות אקולוגיות קשות וקריסה של המערכת האקולוגית עד חיסול של הדגה.
    משטח סלע שאוכלס ע"י בוצית מגוונת ובמרכזו נשארה "קרחת" לבנה לאחר שהשייט הכחול טרף את הצדפה

למה זה קורה?

ברגע שיש טורף באיזור מסויים הוא מווסת את האוכלוסיות עליהן הוא ניזון. כשמדובר ב"אוכל כל", הוא טורף את המזון הנפוץ ביותר או הזמין ביותר מבחינתו וכך כל מין שמגיע לרוויה יחסית באיזור נאכל (מווסת). הנושא מודגם במחקרים רבים באקולוגיה של אוכלוסיות אך מה שמעניין באמת זה מה שקורה כשמסירים את הגורם המווסת (הטורף) מהמערכת. המין הנטרף שמצליח להשתלט מוציא את המערכת מכלל איזון, אם בגלל השתלטות על שטחי מחייה או ניצול משאבי המזון הקיימים באיזור. במקרה זה, מינים אחרים בסביבה נפגעים והמערכת יוצאת מכלל שיווי משקל עד קריסה.

בים עני במזון (אוליגוטרופי) כמו הים התיכון, המערכת רגישה פי כמה וכל פגיעה קטנה באוכלוסיית הטורף עלולה להביא ליציאה של המערכת מכלל איזון.

במקרה הספציפי של חוף מעגן מיכאל, שהוא חוף הבית שלי, הסרטן ניזון בעיקר ממין מהגר לספסי אחר. הצדפה "בוצית מגוונת"(Brachidontes pharaonis). בעשרים השנים האחרונות הצדפה התיישבה על כל חלקת סלע פנויה באיזור החופי של ישראל. מלבד זה שהצדפה ניזונה על פלנקטון ומהווה גורם תחרותי על מזון עם דגי החוף, היא התיישבה על מסלע שקודם היה מיושב באצות או באורגניזמים אחרים אותם הדגים מסוגלים לאכול. ירידה בכמות המזון גררה ירידה בכמות הדגה לאורך החוף וכך פגיעה בענף הדיג המסחרי והספורטיבי.

לאחר מעבר של סרטנים על משטח סלע, ניתן לראות "קרחות" בהתיישבות הצדפה ומקומות שקודם לכן היו תפוסים ע"י הצדפה פנויים כעת ליישוב מחדש, בתקווה, של אורגניזמים אחרים מהצדפה עצמה, אך במצב בו הסרטן לא ימשיך לרעות על שטחי המחיה של הצדפה, עקב צייד יתר שלו (בעיקר ע"י האדם) היא תשוב ותשתלט על סלעים אלו והמערכת לא תצליח להתאושש.


Portunus pelagicus – Images by Hagai Nativ

מה עושים?

ובכן, זה תלוי בכל אחד ואחד מאיתנו, אנשי הים. אישית, אני לא אוכל את הסרטנים הללו ואני גם לא בא בבקשה מאחרים לחדול מאכילתם… אני רק רוצה להעיר את תשומת ליבם של הדייגים חובבי הסרטנים לאכול אותם בזהירות. מה הכוונה ב"זהירות"? תיקחו כמה שאתם מתכוונים לאכול. אל תיקחו כמות "מסחרית" כדי לחלק לחברים או כדי להקפיא לימים קשים. בימינו הרי אין ימים קשים…

מוזמנים להגיב, להביע דעה וכמובן, לדווח על תצפיות של הסרטן המדהים הזה.

שלכם

חגי

12 Responses

  1. uri magnus

    תודה רבה על המידע…חשוב ביותר, תמונות יפות וכתבה מעניינת.

  2. נעם שגב

    המין Portunus pelagicus נקרא בעברית שייט נודד, ומוצאו מהאוקיינוס ההודי. המין שייט כחול אינו אלא Callinectes sapidus, ומוצאו מהחוף המזרחי של ארה"ב. שני המינים הנ"ל מופיעים בחופי ישראל.

    • חגי נתיב

      שלום נעם!
      תודה על המידע.

      האם יש לך קישור או מקום בו אפשר לראות בבירור שהשם בעברית משוייך לשם בלטינית כמו שציינת?
      במקורות שאני מצאתי, הקשר הוא קלוש ופעם קוראים לו שייט כחול ופעם שייט נודד, כשהשם האחרון, פחות שכיח…
      לכן החלטתי לכתוב שייט כחול במאמר זה, והעיקר שמצויין במפורש שם המין בלטינית, כדי להבטיח זיהוי נכון.

      אשמח אם תשלח לי קישור כאן בתגובה או למייל דרך צור קשר ואז אתקן את הדרוש תיקון.

      תודה!
      חגי

  3. דניאל

    צללתי בשישי האחרון בנמל העתיקה בקיסריה, ראיתי שלושה שייטים כחולים והם מדהימים! הסנפירים שלהם מאחור נראים כמו נוצות של טווס, הופנטתי.
    הם היו נראים מפוחדים, כמובן שלא נגענו והמשכנו בצלילה.
    נהנתי מהמאמר!
    שבת שלום

    • חגי נתיב

      תודה דניאל!
      אכן, השייטים חוזרים בתקופה זו ואני מאמין שהם רק ילכו ויתרבו בהופעתם ככל שניכנס לסתיו.
      גם אני צללתי בשבוע האחרון ופגשתי בכמה עשרות.
      תוכל למצוא תמונות נוספות בעמוד הפייסבוק שלי.

  4. אביב אוחיון

    אני רק ילד בגיל 10 אבל אני אוהב מאוד בעלי חיים אתמול אני חזרתי ממחנה קיץ בחברה להגנת הטבע ולקחו אותנו ללגונה עם הרבה בעלי חיים ושם אני הצלחתי לתפוס שייט כחול צעיר

  5. אני

    תודה רבה על הכתבה הזו, אכן חיפשתי מידע על הסרטן היפה הזה וכל מה שמאתי הוא מתכונים, כתבת יפה וזורם וגם התמונות מדהימות, תודה

  6. רוצים לדעת על שייט כחול מתכונים | מתכונים

    […] 25 ספטמבר 2011 … זה די מדהים שרוב המידע שיש ברשת על הסרטן מהמין השייט הכחול (Portunus pelagicus) מגיע ממתכונים. אפשר לחשוב שהייעוד העיקרי שלו הוא מנה במסעדה.מתוך שייט כחול: לא עוד מתכון | צלם תת מיימי || חגי נתיב להמשך קריאה […]

  7. צילום תת ימי בלילה – צלם תת מיימי || חגי נתיב

    […] בעבר, ביצעתי צלילות לילה רבות בים תיכון אך רובן היו צלילות מהחוף. ככה זה כשיש לך ילדים והזמן הכי פנוי שלך (ושל בן הזוג שלך לצלילה) הוא אחרי שהם הולכים לישון. בצלילות אלו צילמתי כמה מהתמונות שאני הכי אוהב, למשל את תמונת סוסון הים, או את צילום הסרטנים השייטים. […]

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הי חגי,
    היום דרכתי (מילולית! ממש דרכתי…) על סרטן כזה בחוף מעגן מיכאל, כשיצאתי לשחות. עד כה לא זכיתי לראותם בחוף שלנו, ובוודאי לא בחול של המים הרדודים. רצתי לחפש מידע, ומצאתי אצלך. יישר כוח!
    נעמי סחף

השאר תגובה