יש מדוזות בים?

פורסם ב: כל הכתבות, תת מימי | 7

מבט קרוב על זרועות צייד ואכילה של מדוזת חוטית נודדת

השאלה הזו ממלאת חלק חשוב מחיינו בחודשי הקיץ החמים בארץ, כשכל מה שמפריד בינינו לבין טבילה נטולת דאגות בים זה החשש, או יותר נכון לאמר, החרדה שלנו מצריבת המדוזה… לפעמים נדמה שאנו מעדיפים לפגוש נחש על היבשה מאשר להתקל במדוזה במים… האם הפחד שלנו מוצדק? כנראה שאי אפשר להתווכח עם מי שחווה צריבת מדוזה אימתנית על בשרו.

אבל מהן בכלל אותן מדוזות? למה הן כאן? למה הן צורבות אותנו בלי שאפילו נגענו בהן? ואיך אפשר להמנע מצריבתן?

מדוזות- ביולוגיה כללית ומחזור חיים

(רוב המידע המובא כאן נלקח מאתר www.meduzot.co.il– האתר לדיווחי מדוזות בישראל)

מדוזה היא בעל חיים ימי, רב־תאי, חסר חוליות פרימיטיבי. המדוזות הנפוצות בחופינו ברובן שייכות למחלקת מדוזות הסוכך (Scyphozoa) במערכת הצורבים (Cnidaria), הכוללת בין היתר גם אלמוגים ושושנות ים.

גופן של מדוזות הסוכך נמצא בין שתי שכבות מעטפת ומורכב בממוצע מ- 95% מים, 4-5% חלבון, ומעט מלחים ומינרלים. רוב המדוזות ניזונות מזואופלנקטון, מדגיגים ומדגים קטנים. הטרף נקלע בין זרועות הציד, נצרב ומועבר למערכת העיכול. למדוזה אין ריאות או זימים ועל כן היא "נושמת" באמצעות דיפוזיה – מעבר של חמצן מהסביבה דרך השכבה החיצונית של הגוף. המדוזה היא  פלנקטון, ז"א שאין לה כושר שחיה כנגד זרם והיא יכולה לתמרן בעמודת המים בעיקר באופן אנכי (למעלה ולמטה).

מדוזת סוכך - מחזור חיים

"מדוזות" הינו שם כללי הניתן בדרך כלל למספר מחלקות ביולוגיות שונות של בעלי חיים.

בין השאר, קיימים מיני מדוזות גם במים מתוקים. מדוזות של מים מתוקים נמצאו לאחרונה גם בארץ באזור רמת הגולן. הן אמנם קטנטנות ובדרך כלל אינן צורבות, אך עשויות לשנות את מארג המזון בגוף המים במידה שיתרבו ויהוו חלק משמעותי בבית הגידול המדובר.

למדוזות הסוכך מחזור חיים המורכב משלבים צמודי קרקע (בנטוניים) ומשלבים שוחים בגוף המים (פלאגיים)  ויש להן שתי צורות רבייה: רבייה מינית בשלב הבוגר ורבייה אל-מינית בשלב הצעיר. בתהליך הרבייה המינית המדוזות הבוגרות מבצעות תהליך הפרייה המתרחש כנראה בגוף הנקבה, בין זרע זכרי לביצים הנקביות. בתום ההפריה המדוזות משחררות פלנולות (פגיות) אל גוף המים. הפלנולות שוחות בגוף המים עד שהן מוצאות מצע מתאים להתיישבות. לאחר הצמדות הפלנולות למצע הן עוברות מטמורפוזה לפוליפים צמודי קרקע עם זרועות צייד. כתגובה לשינויים בסביבתם הפוליפים עוברים "סטרובילציה" (strobilation) – חלוקת הפוליפים למעין צלחות קטנות שבבוא העת משתחררות לגוף המים ומכונות "אפירות" (ephyrae). האפירות הן מדוזות קטנטנות (1-5 מ"מ) המשתחררות לגוף המים ומתפתחות למדוזות בוגרות המסוגלות לשחרר תאי רבייה ולחדש את מחזור החיים באמצעות הפלנולות. במהלך השלב הישיב יש לפוליפים מספר מנגנונים נוספים להתרבות באופן שאינו מיני. יכולת רבייה זו מאפשרת להם ליצור מושבות של מיליוני פוליפים צמוד לקרקעית בזמן קצר יחסית. הצלחה של השלבים הצעירים של המדוזה יכולה לגרום לפריחה מאסיבית של מדוזות בוגרות, גם בפרקי זמן קצרים. הסיבות הגורמות לרבייה להתחיל דווקא בזמן מסוים עדיין אינן ברורות לחלוטין ברוב מיני המדוזות, אך ככל הנראה הן כוללות שילוב בין מספר משתנים סביבתיים כגון טמפרטורה, מליחות, זמינות מזון ואור.

למה הן כאן?

ישנן סיבות רבות והשערות רבות לגבי עליית אוכלוסיית המדוזות בשנים האחרונות. חלקן קשורות לשינויים אקלימיים, חלקן לזיהום ים ע"י האדם ויצירת תנאים טובים יותר לבעלי חיים ג'לטיניים על פני דגים, חלקן קשורות לדיג יתר ע"י האדם וחלק לבניה של מבנים חופיים (מרינות ונמלים) אשר מהווים מצע מצויין לשלב הראשון והישיב של מחזור חיי המדוזה. גם ירידת כמות צבי הים (שגם היא קשורה בפעילות האדם) , שניזונים בעיקר ממדוזות כנראה קשורה בצורה כזו או אחרת לפריחת המדוזות, או לשגשוגן עד ליציאה מאיזון. ניתן לראות שלאדם יש חלק גדול בסיבות שהביאו ל"בעיית המדוזות" בחופים וחוץ מהשינויים האקלימיים, שהדעות בקשר לחלקו של האדם ביצירתם נתונים לוויכוח מדעי נוקב, אין לנו אלא להאשים את עצמנו במצב החופים ובחוסר הנוחות אשר נגרם לנו בעת ביקורנו בים.חוטית נודדת- מבט מלמטה על זרועות הציד

הנפוצה ביותר בחופי ישראל היא מדוזה הנקראת "חוטית נודדת", אשר שייכת למחלקת מדוזות הסוכך ומקורה באוקיינוס ההודי. יש לה תאי צריבה רבים ולרוב, היא המדוזה אשר ממררת את חיינו בקיץ.  סימן זיהוי בולט שלה הם ה"חוטים" הרבים המשתלשלים מגופה באזור הזרועות. החוטית הנודדת הינה מהגרת לספסית אשר הגיעה לכאן מהים האדום דרך תעלת סואץ אשר נפתחה בשנת 1869. בקיץ 1976 (כמאה שנה אחרי פתיחת התעלה), תועדה לראשונה נוכחותה של החוטית הנודדת בים התיכון ונצפו נחילים אדירים שלה מול חופי ישראל. מאז ואילך נמשכה ההתבססות של החוטית בחופי ישראל בפרט ובאגן הלבאנט בכלל. עד היום הספיקו להגיע מדוזות ממין זה גם לחופי תורכיה ויוון.

למה הן צורבות אותנו?

צריבת מדוזות הינה תופעה שכיחה המדווחת מכל חופי הים התיכון של ישראל בעונת הרחצה. ישנן מספר צורות עיקריות לצריבת מדוזה:  מגע ישיר- מספר מיני מדוזות, ובהן החוטית הנודדת והמדוזה המצויה, מצוידות בזרועות ציד שבמגע עם עור חשוף גורמות לצריבה. למדוזה, בתור בע"ח פרימיטיבי, אין מוח או יכולת להבחין בין טורף לנטרף ותאי הצריבה שלה מתפקדים באופן עצמאי ומופעלים על כל רקמה חיה בה הם פוגשים.  מים צורבים: לעתים קרובות אין כלל מדוזות בקרבתנו אך אנו נצרבים בכל זאת… תופעה זו נגרמת בעיקר מפני שהמדוזות, המתקרבות לחוף ע"י הזרמים ובחיפושן אחר מזון, נקלעות לגלי החוף ומתפרקות בהם. זרועות הציד העדינות מתנתקות מגוף המדוזה ונסחפות בגוף המים כשהן ממשיכות לתפקד גם ללא נוכחות המדוזות. על החוף: בתנאי ים מסויימים, מצטברות המדוזות על החופים ועלולות גם אז לשמר את יכולת הצריבה שלהן. מקרים רבים של צריבה מדווחים כאשר מתרחצים השליכו מדוזות על החוף והתנתקות זרועות הציד בעת הנחיתה גרמה לפגיעה בהם ובאחרים. על כן מומלץ לא לגעת במדוזות ואם עושים זאת, לגעת רק בחלקה העליון (הכיפה/הסוכך) ולנהוג בה בזהירות.

מה זה הצריבה הזו?

תא צורב של מדוזה- נמטוציסט
                                                            תא צורב של מדוזה- נמטוציסט

מכיפת המדוזה יוצאות זרועות הציד הנושאות עליהן תאים צורבים (Nematocysts). התאים הצורבים נראים כבועה שבתוכה מגולגלת מעין מחט סלילונית ארוכה שבתוכה נמצא הארס. המחט משתחררת  בעת נגיעה של התא הצורב בגוף זר, או ע"י זיהוי כימי של חומר חי שאינו שייך למדוזה. המחט ארוזה בתוך התא הצורב בלחץ של כ-150 אטמוספירות(!) ועם קבלת האות, המחט משוגרת כצלצל, בתאוצה העשויה להגיע ל- 40,000G (ארבעים אלף ג'י) ומחדירה את הארס לגוף הקורבן. קיימים סוגים שונים של תאים צורבים הנבדלים בעצמתם, בתפקודם, בגודלם ובצורתם.

כיצד להימנע מצריבות?

מניעה הינה פשוטה בהרבה מטיפול. לפני הכניסה למים מומלץ להתעדכן (דרך אתר המדוזות הישראלי,  פרסומים שונים וכן המצילים בחופים) לגבי מצב המדוזות. למדו לזהות את מיני המדוזות הארסיות והתרחקו מהן – בדרך כלל אלו שזרועותיהן ארוכות בהרבה מהפעמון הינן מסוכנות. חליפות גלישה או צלילה ואפילו לייקרה מפחיתות במידה ניכרת את סיכויי הצריבה. גם מסנן הקרינה 'סקין גארד' מדוזות, הנמצא במרבית רשתות השיווק, הינו פתרון מוכח לדחיית ארס המדוזות. בעת שחיה באזור רווי במדוזות, מומלץ להיכנס למים עם משקפי שחיה שיאפשרו להבחין במדוזות קרובות ולשמור על מרחק רב ככל הניתן מהן. ואם כבר נצרבנו? לא לשפשף ולא לשטוף במים מתוקים! שני הדברים הללו גורמים לפיצוץ תאי הצריבה שעדיין לא התפוצצו ולחדירתו של ארס נוסף לגופנו! מומלץ לשטוף את המקום בחומץ וע"י כך להרחיק את תאי הצריבה ללא פיצוצם.

קישורים נוספים למידע על מדוזות-

http://www.meduzot.co.il/– אתר המדוזות הישראלי

http://he.wikipedia.org/wiki/מדוזה- מדוזה בוויקיפדיה

אני מקווה שהמאמר הזה שפך קצת אור על בעל החיים המרתק הזה… אשמח לענות על שאלות נוספות אם יש.

מוזמנים להגיב!

חגי

7 תגובות

  1. וואו, בכמה פעמים בים שהייתי השבוע הזה, נחרדתי דיי מהדוזות האלו ורציתי ללמוד עליהן, מסתבר לפי מה שהבנתי בכתוב שהמדוזות לא יודעות להבחין באנשים ולצרוב אותם, אלא הם צורבים כל דבר בכל מגע, זה שאין להם מוח זה כבר מרגיע קצת
    אבל בהחלט ייצור דוחה

    הצילומים מדהימים ללא צל של ספק

    • נכון מאוד, אין להן מוח, אך כמו שכתבתי, תא הצריבה עצמו בעל מנגנון אשר מזהה רקמה חיה, כדי שלא יתבזבז על קרשים שצפים בים למשל, או שיריון של צב ים ורקמות קשות אחרות.

      תודה

      • ליבי

        לדעתי מדוזה היא חיה מענינת והיא חיזר כי אין לה מוח ולב

  2. רן אדם

    מעניין ומאיר עיניים!

  3. ירין

    מאמר מעניין מאוד ! עזר לי מאוד בעבודה במדעים.. אבל יש לי שאלה שאין לה פה תשובה !! : מהו המספר תאי הרבייה שיש במדוזה ???

    • תודה! אני לא יודע לתת לך תשובה לשאלה זו. אני לא בטוח שיש מידע בנושא בכלל. המדוזה היא אחת החיות היותר מסתוריות משום שקשה לגדלה בשבי ולעקוב אחריה. כמו כן, יש מינים רבים של מדוזות וסביר ביותר שמספר תאי הרביה משתנה ממין למין כך שהשאלה שלך בכל מקרה כללית מידי.

  4. […] המדוזה היתה פה תמיד והיא אחד מבעלי החיים הקדומים על פני הכדור הקיימים כיום. המצאותן של מדוזות בים תיכון היא עובדה ישנה אך עם פתיחתה של תעלת סואץ והתגברות המסחר ע"י אוניות גדולות, מדוזות הופצו לבתי גידול חדשים. בבתי גידול אלה, היכן שהתנאים איפשרו את פריחת המדוזות בזכות גורמים שונים כמו טמפרטורת מים ומשרע הטמפרטורות, מיעוט בטורפים (כמו צבי ים ודולפינים) ועוד, המדוזה שיגשגה. […]

השאר תגובה