איך לבחור מצלמה לצילום תת ימי?

מצלמה… הפריט שבלעדיו צלם תת ימי אינו צלם…

ישנם  פרמטרים רבים שעלינו לחשוב עליהם בבואנו לבחור מצלמה תת ימית שתשרת את הצורך הצילומי שלנו ותענה על דרישותינו בצורה נאותה. למשל: למצלמה שנבחר חייב להיות מארז מתאים לעומק המקסימלי אליו אנו רוצים לצלול, כדאי שלמצלמה תהיה אפשרות לשליטה ידנית בנתוני החשיפה ושהמארז יאפשר שליטה על החשיפה, כדאי שהעדשה תהיה רחבה מספיק כדי לצלם סצנות רחבות מתחת למים וגם יכולת מאקרו מרשימה… אבל רגע! לפני זה! מה התקציב שלנו? או במילים אחרות- כמה האישה (או הבעל במקרה של צלמות תת ימיות) מרשה לנו להוציא על התחביב המוזר הזה? ומה יהיה השימוש העיקרי בתמונות שנצלם? שיתוף חברים בפייסבוק? או הדפסת התמונות בגדלים העולים על 50X70 ס"מ? מה הרקע שלנו בצלילה? או כמה אנו מנוסים ושולטים באיזון ברמה גבוהה? האם יש לנו זמן וכוח להסחב עם מצלמה גדולה וכבדה מחוץ למים ומתחת למים? או שאנו רוצים מצלמה שתהיה שם ברגע שיקרה משהו ששווה לתעד ותעשה זאת בצורה הכי טובה שאפשר?
במאמר זה אני מקווה לענות על שאלות רבות שנשאלתי בתקופה האחרונה ועל שאלות רבות אחרות שלא נשאלתי, מפני שאף אחד לא יודע לשאול אותן לפני שהוא מצלם מתחת למים.

כמו שסקרתי במאמר הקודם (צילום תת ימי- מאיפה מתחילים?), ניתן לסווג את המצלמות התת ימיות לשלוש קטגוריות עיקריות:

• מצלמות קומפקטיות אטומות למים (ללא מארז)
• מצלמות קומפקטיות רגילות במארז יעודי לצלילה
• מצלמות SLR במארז ייעודי לצלילה

אני מאמין שאם הגעתם לכאן אתם מעוניינים לצלם תמונות תת ימיות ברמה גבוהה ולכן אדלג על הקטגוריה הראשונה (שמתאימה בעיקר לצילום בסביבות רטובות או אקסטרימיסטיות החל בגובה פני הים ועד 10 מטר מתחת לו) ואתמקד בשתיים הבאות: מצלמות קומפקטיות רגילות במארז צלילה יעודי ומצלמות SLR במארז ייעודי לצלילה.

על מנת להתאים לעצמנו מצלמה בצורה הטובה ביותר עלינו להתחיל בלשאול את עצמנו שאלות לגבי האופי שלנו, אופי הצלילות שלנו ומטרתנו הסופית. אנסה לענות על חלק מהשאלות הללו בחלק זה:

1. האם אני צולל מנוסה ושולט באיזון ברמה כזו שאין לי צורך בשימוש בידיי בכל מהלך הצלילה? אם התשובה היא –לא– מצלמה קומפקטית תתאים יותר.
2. האם השימוש בתמונות יהיה מסחרי? (מכירת תמונות או פרנסה מהן באופן כלשהו) אם התשובה היא –לא– מצלמה קומפקטית תתאים יותר.
3. האם התמונות מיועדות להדפסה של מעל 70X50 ס"מ? אם התשובה היא –לא– מצלמה קומפקטית תתאים יותר.
4. האם אני רוצה להפוך את הצילום וההתעסקות עם ציוד הצילום לעיסוק המרכזי לפני, במהלך ולאחר הצלילה? אם התשובה היא –לא– מצלמה קומפקטית תתאים יותר.

אם התשובה לאחת השאלות או יותר היא –כן–  יכול להיות ש- SLR תתאים לך.

עליונותן של מצלמות SLR על מצלמות קומפקטיות מושגת בעיקר הודות לשטח חיישן גדול יותר (ולא מגה פיקסל גבוה יותר), שימוש בעדשות באיכות אופטית גבוהה יותר, המותאמות למשימה באופן מיטבי, צפיה דרך עינית אופטית (יתרון למרכיבי משקפיים הנזקקים לדיופטר) ומהירות פוקוס ותגובה בעת לחיצה על המחשף (כפתור הצילום). יתרונות אלו עומדים מול החסרונות הרבים שיש למערכת SLR מול המצלמות הקומפקטיות בעיקר כשמדובר על צילום תת ימי. היות ומערכת צילום מבוססת מצלמה קומפקטית קטנה וקלה יותר וכוללת פחות חלקים ואטמים ממערכת SLR, התפעול שלה מעל ומתחת למים קל יותר וקיים פחות סיכוי לטעות משתמש, אשר תגרום לדליפת מים למארז. במצלמה קומפקטית ניתן לצלם צילומים רחבים וצילומי מאקרו באותה הצלילה ע"י הזזת כפתור קטנה במארז ושינוי אורך המוקד של העדשה בעוד שבמצלמות SLR, בשל מגבלות טכניות, רוב עדשות הזום המכילות אורך מוקד קצר וארוך באותה האריזה (היפר-זום) לא מתפקדות בצורה טובה מתחת למים, אי לכך אנו מחוייבים לבחור לפני הצלילה, מה יהיה אופי הצילום שלנו (רחב או מאקרו) ואנו לא יכולים להחליף עדשות מתחת למים כמובן… (אם לדוגמא בחרנו להרכיב עדשת מאקרו ובמהלך הצלילה פתאום מופיע מולנו כריש לוויתן… נוכל אולי לצלם לו את קצה הסנפיר…) יתרון נוסף של מצלמות קומפקטיות על SLR הוא עומק השדה (התחום החד בתמונה) הגדול המושג בצילומי מאקרו לדוגמא. אני ממליץ לקרוא קצת בנושא תכונותיה של כל מערכת ולהיות מודע ליתרונות ולחסרונות של כל אחת מהן על מנת להפעיל שיקול נכון בעת בחירת המערכת מכיוון שיתרונות מסויימים לאחד, עלולים להיות חסרונות לאחר.

בין אם החלטנו ללכת על קומפקטית או SLR, כדאי שלמערכת (מצלמה, מארז, מבזק) יהיו התכונות הבאות (לא דווקא בסדר הבא)

1. עומק עבודה מספיק לצלילות אותן אני מתכנן לבצע (רוב המארזים מספקים עומק עבודה של 40-60 מטר)
2. הימצאות מוצרים נלווים ואפשרות חיבורם למארז (עדשות מרחיבות, פילטרים, תאורה וכו' הניתנים לרכישה בשלב מאוחר יותר)
3. מצלמה עם חיישן גדול (כלל האצבע הוא שככל שהחיישן גדול יותר- איכות התמונה משתפרת אך עומק השדה נהיה רדוד- קריטי לצילום מאקרו, בו אנו רוצים בדרך כלל עומק שדה גדול)
4. אפשרות לצילום קבצי RAW (פורמט המאפשר לנו הגעה לאיכויות פלט גבוהות יותר וצבעים טובים יותר)
5. עדשה המאפשרת זווית ראיה כמה שיותר רחבה (מתחת למים טווחי העבודה קצרים מאוד ועל מנת לצלם את שותפנו לצלילה למשל בצורה ברורה- כדאי שנהיה במרחק של עד שני מטר ממנו)
6. יכולת עבודה טובה במאקרו
7. יכולת הפעלת מבזק (פלאש) חיצוני: או ע"י המבזק המובנה של המצלמה, או ע"י נעל חמה (Hot-shoe) במצלמה (מצריך מארז המאפשר חיבור חוטי של מבזק)
8. מצלמה המאפשרת שליטה ידנית בכל הפרמטרים של החשיפה (צמצם, תריס, רגישות) ומארז המאפשר גישה נוחה לכפתורים אלו
9. מארז המאפשר גישה לכל או לרוב כפתורי המצלמה ונוחות תפעול סבירה

כמובן שבחיים צריך לעשות פשרות ואין הבטחה שהמצלמה שמתאימה לנו מבחינה תקציבית או שמצאנו מתאימה לצרכינו בפרמטרים מסויימים, תמלא אחר כל משאלות ליבנו.
אתן דוגמא קצרה לכך…

נניח שהחלטנו שאנו רוצים לרכוש מצלמה קומפקטית מתקדמת שתהיה נוחה להכנסה בכיס המאזן או תלויה על היד בצלילה אבל תיתן איכות תמונה מצויינת ואשר תקיים את כל התכונות שהוזכרו ברשימה.
לשם הדוגמא, ניקח את מצלמת קאנון מדגם G12 הנחשבת למלכה של המצלמות הקומפקטיות המתקדמות. בעודנו בודקים מארזים למצלמה, אנו מגלים שקאנון מייצרים מארז קטן ונוח למצלמה אך להפתעתנו הרבה, נחשפים לעובדה שהוא אינו מאפשר שליטה ידנית בנתוני החשיפה של המצלמה. לאחר בירור עם אדם שיש ברשותו את המארז, אנו מגלים שאפשר לשחק עם החשיפה אך בצורה מאוד לא אינטואיטיבית ונוחה. היות וזה פרמטר מפתח לצילום תת ימי אנו מאוכזבים וזונחים את המארז. ממשיכים בחיפוש ונוחתים על מארז של חברת איקלייט המיובא ע"י דוגית לארץ (כן.. יבואן זה גם דבר חשוב). המארז גדול ומרשים ומספק שליטה על כל הכפתורים אבל הוא יקר מאוד ואי אפשר להכניסו לכיס המאזן… ממשיכים בחיפוש.

למזלנו, מישהו בקאנון החליט להכניס את רוב התכונות של G12 למצלמה בשם S95, שאפילו נושאת את אותו החיישן ומעבדי התמונה.
בבדיקה קצרה אנו מגלים, שוב, שקאנון מייצרים מארז למצלמה והפעם- הוא מאפשר שליטה על כל הכפתורים של המצלמה בנוחות רבה! בינגו!

שימו לב! למרות שאני בהחלט ממליץ על G12 או S95 כמצלמות טובות לצילום מעל ומתחת למים, אשר עונות על כל התנאים שהוזכרו כאן להפקת צילום מוצלח, עליכם לבחור את המצלמה הטובה לכם ושעונה על הדרישות שלכם!

ולא לשכוח מבזק!

מי מבינינו שצולל, וודאי שם לב לתופעה של התמעטות הצבעים ככל שמעמיקים לצלול. מאחורי התופעה הזו עומדים כמה חוקים פיזיקאליים מעניינים. דבר ראשון, פני הים משמשים כמראה חצי שקופה ענקית כך שבמעבר מהתווך העל מיימי לזה התת מיימי, אנו מאבדים כמות נכבדה של אור לבן כתלות בזווית הפגיעה של האור בפני המים (גובה השמש ומצב הים). להרחבה על תופעה זו ניתן לקרוא על חוקי פרנל המגדירים את התנהגות גלי האור במעבר בין תווכים בצפיפויות שונות. שנית, גוף המים משמש כפילטר כחול ענק אשר סופג בתוכו את רוב הקרינה המגיעה מהשמש.  מים מפזרים ובולעים בצורה סלקטיבית את אורכי הגל מכל ספקטרום זה כאשר אורכי גל ארוכים חודרים לעומקים רדודים ואורכי גל קצרים מצליחים להעמיק ולחדור לשכבות העמוקות יותר. זו הסיבה שהצבע האדום נעלם לאחר  15 מטר וסגול, ירוק וכחול חודרים לעומקים גדולים יותר. כאשר אנו צוללים, הצבעים נעלמים בהתאמה.

ההשלכות של נושא בליעת האור ודעיכתו עלינו כצלמים מתבטאות, איך לא, בהוצאה כספית נוספת… מבזק! או בעברית: פלאש (Flash)… באנגלית נהוג לקרוא למבזק  בשם "סטרוב" (Strobe) ולמבזק תת ימי בשם "סבסטרוב" (Substrobe).

המבזק מייצר בצורה מלאכותית אור לבן הדומה בהרכבו לזה המוכר מהשמש שלנו ובכך "מחזיר לחיים" את הצבעים האבודים לאובייקטים האפרפרים שאנו פוגשים מתחת למים.

אבל רגע! למצלמה שלי יש מבזק מובנה! אני לא צריך את זה…

אז זהו… שלא.

השימוש במבזק חיצוני על פני מבזק פנימי בצילום תת ימי יהפוך תמונה גרועה לתמונה טובה, או אפילו לתמונה מצויינת!

ישנן סיבות רבות לא להשתמש במבזק הפנימי של המצלמה מחוץ למים, עליהן לא נרחיב כאן.
מתחת למים, ובים על אחת כמה וכמה,  מתווספות להן עוד מספר סיבות לא לעשות שימוש במבזק הפנימי (המובנה):

1. בקסקטרס (Backscatters)– תופעה זו נגרמת כאשר אור מהמבזק פוגע בחלקיקים המצויים במים בשדה הראיה של העדשה ומוחזרים לתוכה. דבר זה גורם  להופעת "שלג" בתמונה. הפיתרון הפשוט הוא לא להשתמש במבזק…(אפשרי ביום בעומקים רדודים מ-15 מטר בים צלול) אבל אז אנו מאבדים את הצבעים בעומק. הפיתרון הפחות פשוט אך יעיל עד מאוד הוא הרחקת מקור האור ממישור העדשה, מה שגורם לאור הפוגע בחלקיקים לחזור בזווית אשר אינה נראית בצילום. מבזק חיצוני המורכב על זרוע ארוכה בא לענות על בעיה זו בדיוק.
2. השתקפויות– לרוב הדגים יש קשקשים אשר מחזירים אור בצורה טובה מאוד, דבר הגורם להשתקפות מכוערת ולאיבוד פרטים על גוף הדג המצולם כאשר משתמשים במבזק הפנימי בדומה לתופעת הבקסקטרס.מבזק חיצוני המורכב על זרוע ארוכה בא לענות על בעיה זו בדיוק.
3. חיסכון בסוללה– עקב בליעת האור המוגברת במים, המבזק הפנימי מתאמץ מאוד. דבר זה גורם לצריכת אנרגיה מוגברת ולהמתנה ארוכה בין צילום לצילום עד שהמבזק ייטען. מבזק חיצוני אשר לא עושה שימוש בסוללות המצלמה בא לענות על בעיה זו בדיוק.
4. אדים ולחות במארז הצלילה– כן כן- שימוש במבזק הפנימי גורם להיווצרות אדים בתוך המארז! איך? כשאנו סוגרים את המארז בבית או במועדון הצלילה, קיימת לחות באוויר (כן- גם באילת). הלחות הזו לא מפריעה לנו כל עוד הטמפרטורה מחוץ למארז שווה לזו אשר בתוכו. שימוש במבזק הפנימי מעלה בצורה ניכרת את הטמפרטורה בתוך המארז וגורם לעיבוי של הלחות בתוך המארז- על העדשה ועל הפורט… מה שגורם להורדת קונטרסט בתמונות או מיסוך מוחלט של התמונה. מבזק חיצוני המופרד לחלוטין מחלל המארז בא לענות על בעיה זו בדיוק. אגב- בהקשר זה: ניתן לשים בתוך מארז הצלילה שקיות סיליקה ג'ל אשר סופגות את הלחות המצטברת בתוכו (ולא- זה כנראה לא מה שיציל את המצלמה במקרה של דליפה וחדירת מים למארז…)
5. כיווני תאורה ועניין בצילום– הרכבת המבזק או המבזקים על זרועות מתכווננות מאפשרת לנו לשלוט בצורה טובה יותר בכיווני הארת האובייקטים שלנו וליצור תמונות מעניינות יותר.

נו טוב… צריך גם מבזק.

בבואנו לבחור מבזק תת ימי כדאי לנו לשים לב לפרמטרים הבאים:

1. שיטת סינכרון עם המצלמה– ישנן שתי שיטות נפוצות: (א) חוטית– המבזק מחובר למצלמה בעזרת כבל מיוחד המתחבר למארז ודרכו לנעל החמה (Hot-shoe) של המצלמה. שיטה זו מחייבת שייתקיימו שני תנאים: מצלמה עם נעל חמה ומארז עם חיבור מתאים. (ב)אל-חוטית– המבזק החיצוני מתפקד כמבזק נשלט (Slave) ומבזיק כתגובה (מיידית) להבזקת המבזק הפנימי. שיטה זו נפוצה במיוחד במערכות קומפקטיות.
2. עומק עבודה– זהה או גדול מזה של המארז, אחרת נהיה מוגבלים לעומק העבודה של המבזק
3. זווית כיסוי– (שטח הארת המבזק) בשימוש בעדשות רחבות זווית (או פישאיי), נרצה שזווית הכיסוי של המבזק תהיה לפחות זהה לזווית ראייתה של העדשה כדי שלא יווצרו איזורים שלא מקבלים תאורה. במקרה של שימוש בעדשות פישאיי קלאסיות (זווית ראיה הקרובה ל-135° (מתחת למים) נצטרך שני מבזקים לפחות לכיסוי כל שטח הפריים.
4. זמן טעינה– זמני טעינה טובים נחשבים לבין 1.5-2.5 שניות בין הבזקות בעוצמה מלאה. מעשית- מעטים המקרים בהם אנו משתמשים בעוצמה מלאה ולכן זמני הטעינה מתקצרים משמעותית.
5. מספר הבזקות לסוללה– מאחר ואין באפשרותנו להחליף סוללות מתחת למים, מומלץ לבחור במבזק שמסוגל ליותר מ-100 הבזקות בעוצמה מלאה לסוללה/סט סוללות.
6. מספר מנחה (Guide number)- זהו הנתון המציין את עוצמתו של המבזק ואשר בשלב מאוחר יותר נוכל להשתמש בו על מנת לחשב את עוצמת ההארה לפי טבלת מרחק מהאובייקט וצמצם בשימוש. ניתן להשוות בין מבזקים על פי נתון זה אך יש לשים לב שיחידות המדידה זהות.
7. שליטה ידנית– בצילום תת ימי עושים שימוש נרחב בשליטה ידנית במבזק. בדרך כלל, מבזק נחשב לטוב יותר ככל שהאפשרויות לשליטה בעוצמת ההארה שלו רבות יותר.
8. משקל וגודל– נכון… גודל זה עניין יחסי, אבל בכל זאת- אם אנו מחפשים קלות ונוחות בסחיבת המערכת, או טיסות תכופות ליעדי צלילה מסביב לעולם, כדאי לנו לחפש מבזק קטן וקל.

הגיע הזמן לצלם, אה… לשלם.

יופי. אחרי שבררנו את כל הפרטים הטכנים בנוגע לציוד והתאמנו אותם למידותינו, למיומנותינו, לרצונותינו ולחלומותינו, יש לנו מערכת שלמה עם כל מה שאנחנו צריכים כדי להתחיל לצלם מתחת למים. איפה כדאי לקנות את כל הציוד הזה?

לאנשים שונים, העדפות שונות בנוגע לרכישה בחנות צילום זו או אחרת. לפעמים השיקולים הם אידאולוגיים (יבואן ראשי לעומת יבואן אפור), לפעמים השיקולים יהיו של נוחות (החנות השכונתית או הקרובה לביתך/מקום עבודתך) ולפעמים זה יהיה שיקול כלכלי נטו (המקום הכי זול שנמצא).

אם החלטנו לרכוש מערכת צילום מבוססת SLR, עומדות בפנינו 3 אפשרויות עיקריות לרכישת המצלמה והעדשות:

1. רכישה בחו"ל ומשלוח לארץ (בדואר או עם שליח/חבר)
2. רכישה אצל היבואן הרשמי או בחנות מוכרת על ידו
3. רכישה בחנות של יבואן אפור

לגבי מארז, מבזקים וציוד היקפי, האפשרויות דומות אבל צריך לזכור שמשקל החבילה יהפוך משלוח שכזה ליקר יחסית ואם תבקשו מחבר להביא לכם… לא נראה לי שזה יעשה טוב ליחסים שלכם… בנוסף, במקרה של תקלה או טיפול תקופתי לציוד, תצטרכו לטפל בעצמכם במשלוח לחברה בחו"ל עם כל העלויות הכרוכות בזה.

את המארז, המבזקים וכל הציוד ההיקפי, אפשר למצוא בדוגית אשר מיבאת לארץ באופן רשמי מספר חברות הולך וגדל. לבדיקת החברות המיובאות ע"י דוגית באתר החברה.

אם החלטנו לרכוש מערכת צילום מבוססת מצלמה קומפקטית, עומדות בפנינו אותן 3 אפשרויות מהסעיף הקודם, רק שהפעם יש הפתעה.. רוב הסיכויים שנמצא את כל סט החלומות שלנו בדוגית- מצלמה, מארז ומבזקים. החנות מייבאת את רוב מותגי הצילום התת ימי ובמידה ומצאנו מצלמה שהם לא מייבאים, תמיד אפשר לפנות אליהם בבקשה לעשות זאת.

השקט והביטחון שתמיד יש אל מי לפנות במקרה של תקלה או סתם עזרה בתפעול הציוד וטיפים להתחלה- שווים את התוספת הלא גדולה במחיר- אם בכלל.

כמה נקודות לסיכום

במאמר זה ניסיתי לשתף מהידע והנסיון שלי בבחירת מערכת לצילום תת ימי העונה לשאלות שאני נשאל לפרקים ואפילו לשאלות שאני שואל את עצמי מפעם לפעם בנוגע לציוד זה או אחר. אני מקווה שלאחר קריאתו, הבחירה בציוד תהיה ממקום יותר מושכל ועם יותר שקט נפשי לגבי הבחירה ברגע הקניה ובצלילות הראשונות עם הציוד. עם זאת, חשוב לי להדגיש שהפרמטר הראשון בצילום תת ימי הוא בטיחות הצולל ושמירה על הסובב התת ימי. אי לכך, אני מזכיר פעם נוספת שבחירת הציוד חייבת לקחת בחשבון את רמת הצלילה והמיומנות שלכם מתחת למים! זיכרו שהציוד הגדול והכבד (והמרשים) המגיע עם בחירה במערכת מבוססת SLR מספק לנו יתרונות מעטים ולחלקנו לא רלוונטים בצילום התת ימי ומנגד מחייב אותנו ברמה טכנית גבוהה מאוד בכל מה שקשור בהכנת הציוד לצלילה ותפעולו מתחת למים ובמידה מסויימת אף עלול לסכן אותנו ואת הסובב התת ימי.

לדעתי צולל ממוצע מגיע לרמה טכנית מספיקה בצלילה לאחר כ-200 צלילות ולא הייתי ממליץ למי שעוד לא הגיע לרמה זו, לרכוש ציוד יקר וכבד שיסבך לו את החיים מתחת למים. לעומת זאת, מצלמה קטנה וטובה תאפשר לנו להמשיך לצלול ולצלם ואפילו להתפתח בצילום ע"י הוספת מבזק נוסף, פורט פישאיי ועוד מוצרים נלווים אשר יאפשרו לנו לצלם את הטבע התת ימי במלו הדרו תוך מתן חופש יצירתי ונוחות מירבית.

אני מקווה שהכתוב סייע לכם להגיע להחלטה הנכונה עבורכם.
מוזמנים לשתף ולהגיב ואשמח מאוד אם תחזרו לכאן לאחר הקניה ותכתבו במה בחרתם ולמה.

צלילות בטוחות וצילומים מוצלחים!